דיון החירום בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, חשף הבוקר פער עמוק בין שיח של אחריות ומעש לבין רטוריקה פוליטית מתרצת.

בעוד הדיון נועד לעסוק בהתרחבות הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות על שטחים פתוחים בגליל, תופעות שמגלמות אובדן משילות מתמשך, בחר ח"כ איימן עודה להסיט את הדיון לאמירות היסטוריות והשוואות חריגות, במקום להתמודד עם שורש הבעיה: פשיעה גואה שפוגעת בראש ובראשונה בבני החברה הערבית עצמם.

קרויזר, שהתבסס על היכרות אישית עם השטח וניסיון בענף הבנייה, דחה את הטענות בחריפות והבהיר כי מי שמשלם את המחיר הם אזרחים ערבים החווים פחד יומיומי מפרוטקשן, אלימות ורצח.

לדבריו, הנהגה פוליטית שאינה מובילה חקיקה נגד פרוטקשן ואינה מפעילה לחץ אמיתי על גורמי האכיפה, בוחרת בכותרות ובסרטונים על פני פתרונות.

קרויזר אף הצביע על מקרים קונקרטיים של איומים פליליים ושתיקה ציבורית, והדגיש כי הבנייה הבלתי חוקית והפשיעה המאורגנת הן שני צדדים של אותה מטבע.

בסיכום חד וברור, קרויזר הציב קו מעשי: פחות ויכוחים היסטוריים, יותר אחריות בהווה. הוועדה בראשותו, כך הבהיר, תדרוש לוחות זמנים, אכיפה אפקטיבית ומיגור תופעות הפוגעות בביטחון האזרחים ובשטחים הפתוחים.

המסר היה חד: מי שמבקש פתרונות - חייב להתחיל בעבודה. מי שמחפש כותרות - מפקיר את הציבור שאותו הוא מתיימר לייצג.