דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום חושף כשלים חמורים בהתנהלות משטרת ישראל בכל הנוגע לשימוש באמצעי האזנה ומעקב טכנולוגיים. על פי הדוח, המשטרה הפעילה בהיקפים נרחבים כלים חודרניים, לעיתים ללא הסדרה חוקית עדכנית, ללא נהלים ברורים ולעיתים אף ללא אישורים משפטיים מספקים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מזהיר כי שימוש שהפך לשגרה באמצעים אלו עלול להביא להשלכות קיצוניות. לדבריו, היעדר איזון בין מאבק בפשיעה לבין שמירה על זכויות האזרח עלול להוביל או לפגיעה קשה בערכים דמוקרטיים ובזכות לפרטיות, או לחלופין לאובדן שליטה מול הפשיעה.

הביקורת מתמקדת בעיקר בשנים 2016 עד 2021, אז נרשמה הקצנה משמעותית בשימוש באמצעי מעקב אלקטרוניים, בהם האזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת. לפי הדוח, הכלים שנועדו להתמודד עם פשיעה חמורה ומתוחכמת הפכו לחלק אינטגרלי מעבודת המשטרה, מבלי שהחקיקה עודכנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.

עוד עולה מהדוח כי מנגנוני הפיקוח והאישור לא פעלו באופן עקבי. במקרים מסוימים התקבלו החלטות רגישות על בסיס חוות דעת פנימיות בלבד, ללא דיון עקרוני בגורמי הייעוץ המשפטי, ובמקרים אחרים ההכרעות התקבלו באיחור של שנים. התוצאה הייתה שימוש ממושך בכלים ללא קביעה ברורה מה מותר ומה אסור.

ברקע הדברים מרחפת פרשת פגסוס והעיכוב המתמשך בפעילות ועדת הרוגלות, שמעוכבת עד היום בשל עתירות לבג"ץ ועיכובים מצד היועמ"שית. המבקר מציין כי היעדר בדיקה יסודית ומהירה של הפרשה מחמיר את הפגיעה באמון הציבור.

מבקר המדינה קורא לחקיקה מיידית וברורה שתגדיר את סמכויות המשטרה, תקבע גבולות ותעגן מנגנוני פיקוח אפקטיביים. לדבריו, האחריות לתיקון אינה מונחת על כתפי גורם אחד בלבד, אלא על כלל המערכת המשפטית, המשטרתית והמדינית.