"עלול להפוך לכלי השתקה פוליטי" | בארגון זה עלינו מזהירים: החוק שאמור להגן על הילדים ברשת פוגע בחירות, בסמכות ההורית ובחופש הביטוי

ארגון זה עלינו פנה בימים האחרונים לחבר הכנסת אריאל קלנר יו״ר השדולה למען חופש הביטוי ותקשורת חופשית, בעקבות הצעת חוק התקשורת תיקון הגנה על קטינים מפני תוכן פוגעני באינטרנט באמצעות אומדן גיל.

בפתח מכתבם הודו בארגון לקלנר על עשייתו הציבורית וכתבו כי הם מבקשים להסב את תשומת לבו ל“קשיים מהותיים וחמורים בתיקון החוק, אשר נאחז בצורך להגן על קטינים ברשת אך בפועל מסיר אחריות מהגופים הפוגעים ומותיר את ילדינו חשופים לחלוטין לתכנים פוגעניים”.

בארגון מדגישים כי הצעת החוק יוצרת פגיעה רחבה בערכי היסוד של מדינת ישראל: “השינוי המוצע יוצר פרצה לפגיעה חמורה בפרטיות כלל אזרחי ישראל, חירות הפרט, הסמכות ההורית ואף מאפשר ניצול החקיקה על ידי בעלי עניין”.

עוד מוסיפים בארגון כי קיים כשל חינוכי ופגיעה בזהות הילדים. במכתב נכתב כי הרחבת הגדרת “תוכן פוגעני” עלולה להביא לחסימה גורפת של תכנים חינוכיים והיסטוריים: “ילדים ונוער זקוקים לחשיפה מבוקרת ומדורגת למציאות על מורכבותה. חסימה גורפת תותיר ילדים בסביבה סטרילית ומנותקת ותפגע קשות ביכולתם להתמודד כבוגרים עם עולם מורכב ואמיתי”.
עוד נכתב כי החוק “מפקיע לחלוטין את יכולת קבלת ההחלטות ברמת התא המשפחתי ובכך מערער את הזהות המשפחתית של אזרחי ישראל”.

בנוסף ב'זה עלינו' מזהירים מפני מדרון חלקלק של צנזורה פוליטית וריכוז כוח בידי פלטפורמות פרטיות: “הענקת סמכויות צנזורה לחברות פרטיות יוצרת ריכוז כוח מסוכן הפוגע בחופש הדיבור ובריבונות הפרט”. ומכשול כלכלי ופגיעה ביזמים ובהייטק.

בזה עלינו מזהירים כי החוק יטיל נטל כלכלי כבד על פלטפורמות ועסקים: “נוצר מס פעילות בפועל, כאשר לקוחות יממנו מכיסם מנגנוני צנזורה החותרים תחת חירות הפרט”. לטענת הארגון, ניסיון העבר מחוק הנגישות וחוק הספאם מלמד כי רגולציה מסוג זה “הובילה לתביעות ייצוגיות, סגירת עסקים ופגיעה קשה ביזמים קטנים”.

הארגון מדגיש כי הסתמכות על בינה מלאכותית לאומדן גיל היא שגויה מיסודה: “מודלים סטטיסטיים סובלים מכשלים מובנים, ניתנים לעקיפה בקלות ואינם מפחיתים בפועל חשיפה לתכנים פוגעניים”. עוד נכתב כי משטור התנהגות באמצעות טכנולוגיה “הוכח כלא אפקטיבי ואף מסוכן”, תוך אזהרה מפני פרצות סייבר, גניבת זהות ופגיעה באזרחים שומרי חוק.

בסיום המכתב קורא הארגון למשיכת החוק בנוסחו הנוכחי: “הגנה על קטינים היא אחריותנו כהורים. המדינה יכולה וצריכה לסייע אך אינה רשאית להחליף אותנו או לנצל את מצוקת הילדים לכינון מנגנוני שליטה בחופש המידע והביטוי”.

ארגון זה עלינו קורא לקואליציה למשוך את החוק ולפעול יחד לקידום חקיקה אחראית המבוססת על סמכות הורית מלאה, אחריות של הפלטפורמות וביזור כוח המעניק ריבונות וחירות להורים ולילדיהם.

מקסים ווקסלר, יו"ר זה עלינו, מוסיף: "כאבא לילד במערכת החינוך וכיו"ר ארגון ״זה עלינו", אני מברך על חקיקה המקדמת מוגנות קטינים ברשת. אולם כפי שפירטנו בנייר העמדה, החוק הזה אינו מגן על ילדים כלל וכלל. להיפך - הוא פוגע בהם ישירות, יוצר תנאים לצנזורה מיותרת ומסוכנת, ומחדיר את המדינה ישירות אל תוך חיי הפרט של האזרח. אני לא מצליח להבין איפה כאן ההגנה על ילדים.

מי הסמיך את הממשלה להחליט באיזה אופן הורים יחנכו את ילדיהם? הסמכות האחריות והחינוך של ילדינו הוא של שלנו - ההורים - כשם שלא נסמוך על גורמים צד ג׳ בביטחון המדינה כך אסור שנבצע ״אאוט סורסינג״ לגופים זרים לגבי התכנים שילדינו יתחנכו עליהם.

יש לקדם חקיקה מאוזנת היוצרת אחריות של הגופים אל מול ההורים, ולהיזהר מיצירת תנאים ל״אפקט קוברה״ בו רצון לפתור בעיה באמצעות חקיקה מביא להחמרתה. בשם אלפי הורים ובשם הילדים עצמם: יש לקדם חקיקה למוגנות ברשת באופן אחראי, קיימות יוזמות שונות והצעות חוק שיש לקיים עליהן דיון ציבורי רחב ולהגיע להסכמות בטרם מבקשים חוצים את נקודת האל-חזור".