"שימוש לרעה בכוח המשרה": מזכיר הממשלה פוקס על היועמ"שית

מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף בדיון בוועדת החוץ והביטחון את החלטת היועצת המשפטית לממשלה למנוע מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון ללוות את חוק שירות ביטחון ולהשתתף בדיוני הוועדה.

לדבריו, מדובר ב"שימוש לרעה בכוח המשרה", דווקא מצד הגוף שאמור לסייע לממשלה לקדם חקיקה מקצועית ואחראית.

פוקס ציין כי החקיקה עברה עשרות דיונים וגובתה על ידי גורמי המקצוע, וכי לאחר טבח ה-7 באוקטובר הוחלט על החמרות משמעותיות במטרה להעלות את שיעורי הגיוס בציבור החרדי.

להלן דבריו המלאים של מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס:

האיסור של היועצת המשפטית לממשלה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא הגורם המקצועי, ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני ועדת החוץ והביטחון הוא חמור ביותר. מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה.

מזה למעלה משנה וחצי, שאנו דנים כאן בוועדת החוץ והביטחון בחוק. בניגוד למה שאמרו המשנים על דיון בממשלה, הדיון התקיים גם בוועדת שרים לענייני חקיקה וגם בממשלה, משום שהוגש ערר ובמסגרת שני הדיונים הללו, הממשלה גילתה את דעתה במפורשות שאחרי ה-7.10  ייעשו החמרות משמעותיות ביותר בליבת סעיפי החוק, וכך היה.

במהלך התקופה הזאת התקיימו לא פחות מ-55 דיונים בכל נושאי הליבה של החוק. הופיעו כאן מלבד מחברי הכנסת, גורמי מקצוע מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים, שמענו את החברה האזרחית, שמענו את המילואימניקים, שמענו את הנציג הקבוע של הייעוץ המשפטי לממשלה שמגיע לכל הדיונים.

אבל מי לא הגיע לוועדה? הייעוץ המשפטי של המשרד שאמון על החוק הזה והוא משרד הביטחון. האיסור של היועצת המשפטית לממשלה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא הגורם המקצועי, ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני ועדת החוץ והביטחון הוא חמור ביותר.

מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה, כאשר כל מי שיודע איך ההיררכיה עובדת במשרדי הממשלה, קודם הייעוץ המשפטי של המשרד הרלוונטי נדרש, מלווה, מתקן, ובקצה - זה מגיע לייעוץ המשפטי לממשלה. לכן, כל טענה של גיל לימון על החוק הזה בנוגע לתשתית המקצועית, זה טענת הקוזק הנגזל.

יש עוד סיבה. שגם היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר, וגם הנוכחית, לא רואים בעייה בחוק הזה, ולכן עמדתם שונה, ולכן גם הם לא נותנים להם. זה לא רק שהם מונעים שיח מקצועי, הם מונעים את זה משום שיודעים שעמדתם שונה.

הניסיון של היועץ המשפטי למשרד לסכל את ההצעה, נעשה מיום שהעברנו את דין הרציפות. גיל לימון קבע לראשונה בתולדות המדינה שיש מניעה משפטית להחיל דין רציפות. זה מעולם לא היה. הדבר הזה הגיע לבג"ץ, ובג"ץ דחה את העתירות.

הממשלה הבינה, בייחוד אחרי השבעה באוקטובר, את הצורך להעלות משמעותית את שיעורי הגיוס בציבור החרדי, זה שינוי מהותי שצריך לעשות אותו בהידברות. המטרה היא להעלות את שיעור הגיוס. ושחרדי ייכנס חרדי, וייצא חרדי. ולכן עשינו את השינויים המהותיים בחקיקה.