רחמים על מחבלים? שופט גילה רגישות למחבל - וננזף

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, פרסם היום החלטה חריפה נגד שופט בית משפט השלום, לאחר שזה גילה מה שהוגדר כ“רגישות חד-צדדית” כלפי בני משפחתו של המחבל וליד דקה, שרצח את החייל משה תמם ז״ל.

התלונה הוגשה בעקבות החלטה שניתנה בדיון על הארכת מעצרם של ארבעה מבני משפחת דקה, שנעצרו לאחר שהתעמתו עם שוטרים שבאו לפרק סוכת אבלים שהוקמה לזכר המחבל. במהלך האירוע נשמעו גם קריאות שבח למעשיו. השופט הורה על שחרורם של העצורים בתנאים מגבילים, אך עיקר הביקורת הופנתה לסגנון ולניסוחים שבהם בחר להשתמש בהחלטתו.

בהחלטה כתב השופט כי מדובר באירוע בעל רגישות מיוחדת “ביחס לתחושות בני משפחת המנוח לאחר מותו בבית הכלא”, ואף ציין כי ניתן היה “להכיל” את האירוע כדי להימנע מעימות, תוך רמיזה שהמשטרה הייתה צריכה לגלות הבנה ולא לבצע את המעצרים. לאורך כל ההחלטה כינה השופט את המחבל בכינוי “המנוח”.

הנציב קולה קבע כי אף שאין בסמכותו להתערב בשיקול הדעת המשפטי עצמו, הרי שההתבטאויות חורגות מגבולות הראוי. לדבריו, השימוש במונח “המנוח” כלפי מחבל “מעניק לגיטימציה ומראית עין של כבוד למי שביצע מעשים נפשעים”, ויוצר תחושה של איזון שגוי בין מצבים שאין ביניהם כל סימטריה.

עוד ציין הנציב כי בשפה העברית למונח “מנוח” יש מטען ערכי של כבוד וחמלה, וכי בתי המשפט, לרבות בג״ץ, נוהגים להימנע משימוש בו בהקשר למחבלים, כדי שלא להעניק להם לגיטימציה לשונית.

בתגובתו טען השופט כי המונח שבו השתמש הוא ניטרלי וכי מעשי הרצח של דקה אינם רלוונטיים לדיון במעצר בני משפחתו. הנציב דחה טענה זו והדגיש כי מצופה משופט, המבקר את חוסר הרגישות של המשטרה, לגלות רגישות גם כלפי משפחת הקורבן וכלפי רגשות הציבור הרחב.

בירור התלונה הסתיים בקביעה חד־משמעית: הביקורת על סגנונו של השופט מוצדקת.