ארצות הברית העבירה למועצת הביטחון של האו"ם טיוטה להקמת כוח בין־לאומי בעזה, שיפעל לפחות שנתיים ויקבל סמכות לבצע פירוז מלא של הרצועה. על פי התכנית, צה״ל יסוג בהדרגה, ובמקומו ייכנס כוח בין־לאומי שינהל את הביטחון עד לשנת 2027, עם אפשרות להארכה.

מטרות הכוח מוגדרות בצורה רחבה מאוד: הרס תשתיות טרור, פירוק ארגוני הטרור מנשקם, אבטחת גבולות, והקמת משטרה ערבית, כביכול רש"פ חדשה, לאחר סינון ובדיקה ביטחונית.

יוקם גוף זמני בשם ״מועצת השלום הבינלאומית״ בראשות הנשיא דונלד טראמפ, שתפקח על שיקום הרצועה ותלווה ועדה ערבית מקומית שתנהל את חיי היומיום.

המהלך כולו מבוסס על ההנחה שאפשר לייצב את עזה במהירות, לבנות מנגנוני שלטון חדשים, ובעיקר לנטרל את חמאס.

אלא שחמאס אינו ארגון מקומי רגיל, אלא ארגון טרור אידיאולוגי שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל. בשטח, הוא ממשיך לשמר נאמנות עמוקה בקרב חלק מהאוכלוסייה, מחזיק תאים רדומים, ומסוגל להתארגן מחדש במהירות גם לאחר מכה קשה.

מי מבטיח שחמאס לא ירים ראש מחדש ברגע שהכוחות הזרים יתחילו להתפזר, או אפילו עוד קודם? הרש"פ לא מסוגלת לעמוד במשימה. ניסיון העבר מלמד שחמאס השתלט עליה כבר פעם אחת תוך שימוש בכוח, בעזה של 2007.

למרות ההצהרות על ״פיקוח הדוק עם ישראל ומצרים״, הסיכון הוא שמדובר בתהליך שעלול להשאיר ריק ביטחוני, וחמאס ילך ויתעצם במהירות.

האמריקנים רוצים להביא את ההצעה להצבעה עוד השבועות הקרובים ולהתחיל פריסה כבר בינואר. אך ההיסטוריה מול ארגוני הטרור מלמדת, קל להכריז על ״יציבות״, קשה הרבה יותר להבטיח אותה באמת לאורך ימים ושנים בלי שמתארגן לו טבח נוסף.