שר החוץ, גדעון סער, מתייחס גם הוא לדבריו של טראמפ כי ידאג לביטול המשפט ולעזרת מדינת ישראל בהובלת נתניהו. סער מדגיש בדבריו כי זכה לעבוד קרוב לראש הממשלה, בהכנות למבצע, וראה מקרוב איך במהלך ההכנות ראש הממשלה צריך ללכת למשפט "שאיבד מזמן כל ערך".

את דבריו סיכם גדעון סער: "‏מאחר שהתביעה מסרבת לדון באף אחת מהדרכים שברשותה לסיום הסאגה הזאת - לא פלא שעולה הקריאה לחנינה. ‏אז כשנשיא ארצות הברית קורא לביטול המשפט או לחנינה - מישהו יכול לומר שהוא לא צודק?"

דבריו המלאים של שר החוץ: "בזמן שבתביעה עמלו על הכנת החקירה הנגדית לראש הממשלה - נתניהו היה ממוקד בדיונים ובהכנות למערכה ההסטורית של ישראל באיראן.

‏זכיתי להיות חלק מתהליך מרתק וממושך, ‏שבו התכנון הקפדני (הצבאי והמדיני), היצירתיות והתעוזה הביאו להישגים חסרי תקדים. על המערכה הזאת שניהלה ישראל מרחק רב מגבולותיה עוד ילמדו באקדמיות צבאיות עוד שנים רבות.

‏במהלך החודשים הארוכים האלה נאלץ ‏ראש הממשלה להתייצב מדי יום למסור את עדותו ב״משפט״ שכבר איבד מזמן כל ערך. משפט שנמשך מזה למעלה מחמש שנים (!) סביב ארועים שקרו לפני כעשור. כבר לפני למעלה משנתיים הציעו השופטים לתביעה לשקול מחדש את האישום התקדימי והמופרך בשוחד עבור ״סיקור אוהד״.

למעשה מאז ממשיכה התביעה את המשפט סביב הסיכוי להביא להרשעה בעבירת ״הפרת אמונים״ - עבירה עמומה שמזמן היתה צריכה להימחק מספר החוקים, בוודאי בנוסחה הנוכחי. האם זה מצדיק, למשל, גיוס שלושה(!) עדי מדינה??

‏מה הערך בהמשך ניהול משפט נתניהו? עוד כמה שנים הוא יסתיים? האם יש אדם אחד במדינה שישנה את דעתו על נתניהו והתנהלותו בעקבות הרשעה או זיכוי במשפט? האם ההתעקשות על ניהולו משרתת באמת את ״שלטון החוק״ או את חוק היסוד הבלתי כתוב אך המוכר היטב - ״חוק יסוד: הרדיפה״?

‏כבר לפני שנתיים, כשעוד הייתי באופוזיציה, קראתי לסיים את הסאגה הזאת בהסדר טיעון מוסכם על הצדדים.
‏היה זה לאחר הערות בית-המשפט בענין עבירת השוחד. גם את ההזדמנות הזאת החמיצה התביעה ובנוסף התבצרה בסרובה לגישור במשפט.

‏זה היה עוד לפני שהמלחמה הקשה והגדולה בתולדות ישראל פרצה ב-7 באוקטובר 2023. מלחמה אותה כיניתי כבר ביומה השני בשמה האמיתי: מלחמת אירן בישראל. ראש הממשלה, המנהל במסירות את המערכה ההסטורית הזאת מסביב לשעון, נאלץ להמשיך במקביל את משפטו ולאחרונה גם את עדותו.

‏כל אחד מבין שזה מעוות, בלתי סביר, מנוגד לתחושת הצדק הבסיסית. זוהי פגיעה במדינה וגם עינוי דין למדינה.

‏לתביעה הכללית והעומדת בראשה מקנה החוק שפע של אפשרויות לסיים את הפארסה. למשל - מזמן ניתן היה להשתמש בסמכות הקבועה בחוק לעיכוב הליכים. גם זה לא קרה.

‏מאחר שהתביעה מסרבת לדון באף אחת מהדרכים שברשותה לסיום הסאגה הזאת - לא פלא שעולה הקריאה לחנינה. ‏אז כשנשיא ארצות הברית קורא לביטול המשפט או לחנינה - מישהו יכול לומר שהוא לא צודק?"