תינוק מאזור המרכז, הנולד לפני כחודשיים שהוא סובל מחך שסוע ותופעה נוספת המתפתחת רק במקרים נדירים ביותר - לסתות מחוברות באמצעות הרקמה הרכה, באופן שלא מאפשר לו לבצע פתיחה מלאה של פיו. המום המולד, שכמוהו תוארו עד כה רק כ-50 מקרים בספרות הרפואית העולמית, מעולם לא אובחן לפני כן בישראל. לפני כמה ימים ביצעו רופאי רמב"ם ניתוח לפתיחת החיבור בין הלסתות, אשר הסתיים בהצלחה.

התפתחות של חיבור בין הלסתות, הנקרא בלעז Congential maxillomandibular fusion, מיוחסת למספר סינדרומים הקשורים בגנטיקה, אך מפאת מיעוט המקרים אשר דווחו בעולם, הסיבה להיווצרותו של מום מולד כזה עדיין לא ידועה. במקרים מסוימים מתפתח החיבור בין הלסתות באמצעות התאחות העצמות ובמקרים אחרים באמצעות הרקמה, כפי שאירע במקרה הזה. כאשר התינוק נולד, החלקים הצדדיים בלסתו היו מחוברים זה לזה בחניכיים, אך במרכז פיו נותר פתח צר שאפשר לו לאכול.

בהתייעצות שעשו הוריו לגבי המשך הטיפול בו, הם הופנו אל מחלקת פה ולסת ברמב"ם, בניהולו של פרופ' עדי רחמיאל, שם הומלץ להם לבצע ניתוח להפרדת הרקמות ופתיחת חיבור הלסתות בהקדם אפשרי, למרות גילו הצעיר של בנם. להערכת הרופאים דחיית ביצוע ניתוח שכזה יכול היה לגרום לנזק בהתפתחותו של התינוק.

למרות שניתוח כזה מעולם לא בוצע בארץ, צוות רמב"ם ניגש למשימה. בניתוח שבוצע לפני ימים אחדים בבית החולים, לקחו חלק צוות רב תחומי מהמחלקה לאורתודנטיה, הרדמה וכירורגית פה ולסת. האתגר העיקרי שעמד בפני הרופאים היה דווקא שלב ההרדמה של התינוק, אשר בוצעה בילד כה צעיר תוך כדי התמודדות עם הקושי של הכנסת המכשור הרלוונטי דרך פיו, שכאמור, פתיחתו מוגבלת.

על צוות המנתחים נמנו: ד"ר עומרי אמודי, רופא בכיר בכירורגית פה ולסת וסגן מנהל המחלקה, אשר הוביל את הניתוח יחד עם ד"ר בועז פרנקל, כירורג בכיר בתחום פה ולסת וד"ר עמית להבי, מרדים בכיר המתמחה בילדים, לצד ד"ר יאיר ישראל וד"ר שמרית ארבל-פראתי, מתמחים בתחום כירורגית פה ולסת וכן פרופ' דרור איזנבוד, מנהל המחלקה לאורתודונטיה ברמב"ם ומומחה במומי פנים מולדים.

במהלך הניתוח ביצעו הרופאים חיתוך עדין של רקמות הרכות המחברות בין הלסת העליונה והתחתונה, ולאחר מכן צרבו את האזורים אשר הופרדו, על מנת לעצור את הדימום ולאפשר לרקמה הפגועה להחלים בצורה מיטבית. בזמן הניתוח נלקחו מידות לצורך ביצוע פלטה אורתודונטית, על מנת להפריד בין לסת עליונה ותחתונה בכדי למנוע את החיבור מחדש.

בתום הניתוח הועבר התינוק להמשך התאוששות, ויממה בלבד לאחר הניתוח, הוא שוחרר לביתו כשהוא חש בטוב. לדברי הרופאים, בתקופה הקרובה יצטרכו הוריו של התינוק לבצע פעולות חוזרות של הפרדת החניכיים באמצעות האצבע על מנת למנוע מצב של התחברות הרקמות בשנית, זאת עד שהאזור יחלים לחלוטין. בעקבות הניתוח לסתותיו של התינוק צפויות להתפתח באופן תקין וללא כל מגבלה.

אביו של התינוק: "אנו מאוד מרוצים מהתוצאות. בתקופה הקרובה נגיע לרמב"ם להמשך מעקב אחרי הניתוח, אבל החלק הקשה מאחורינו".