טבח חמאס בניר יצחק: כוחות צה"ל הגיעו לקיבוץ - מספר דקות לאחר שהמחבלים עזבו | התחקיר המלא

הצגת התחקיר המבצעי של הקרב בקיבוץ ניר יצחק הושלמה, וממצאיו הוצגו לתושבי הקיבוץ, משפחות החטופים והמשפחות השכולות. התחקיר סוכם על ידי מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן.

צוות התחקור קבע כי צה"ל כשל במשימת ההגנה על הקיבוץ ותושביו. לחימתם בגבורה ובאומץ לב של לוחמי ומפקדי כיתת הכוננות, לצד תושבי הקיבוץ וצוות החירום היישובי, תוך חתירה למגע ופגיעה באויב, ראויה לכל הערכה. לחימה זו צמצמה את היקף הפגיעה בקיבוץ. בהתקפה האכזרית על הקיבוץ נחטפו חמישה אזרחים, שלושה מהם שוחררו בהסכם הראשון בנובמבר 23' ושניים חולצו בחיים במבצע חילוץ.

לוחמי כיתת הכוננות שלחמו בקיבוץ פעלו תוך חירוף נפש. במהלך הלחימה נפלו בגבורה רבה שישה מחברי כיתת הכוננות, שניים מהם עדיין מוחזקים כחללים חטופים בעזה. כמו כן, נפצעו חברי כיתת כוננות ואזרחים. מממצאי התחקיר עולה כי בהתקפה על הקיבוץ השתתפו כ-85 מחבלים בסך הכל, רובם חדרו לשטח הקיבוץ דרך השער הראשי בשלושה גלים, שבמהלכם
ביצעו מעשי הרג, חטיפות וביזה.

התחקיר בוצע על ידי תת-אלוף איתמר בן חיים ואלוף-משנה איילון פרץ עם חברי צוות תחקור נוספים. התחקיר ארך כעשרה חודשים וכלל שעות רבות של ראיונות ושיחות עם תושבי קיבוץ ניר יצחק, חברי כיתת הכוננות, כוחות ומפקדי צה"ל שלחמו במרחב. במסגרת התחקיר נאספו ונבחנו פריטי מידע, הודעות וחומרים גלויים וסמויים, על מנת לגבש ציר זמן באופן בהיר ומדויק ככל הניתן של השתלשלות האירועים בקיבוץ כפי שקרו. נוכח הנסיבות הקשות והמורכבות, ייתכן ונפלו בתחקיר אי דיוקים וכי פרטים נוספים יתגלו בעתיד.

התחקיר הינו תחקיר מבצעי אשר מתמקד בהשתלשלות האירועים בקיבוץ ניר יצחק והלחימה בסביבתו, שהיה מוקד אחד מתוך עשרות מוקדים במתקפת הפתע בשבעה ב אוקטובר. חדירתם של אלפי מחבלים בעשרות מוקדים במקביל, היא הגורם המרכזי שהקשה על הגעת כוחות הביטחון למוקדי הלחימה, ובהם קיבוץ ניר יצחק. סוגיה זו נמצאת במרכז התחקירים
המטכ"ליים.

ערב מתקפת הפתע פעל בגזרה גדוד 934 של חטיבת הנח"ל, שהוגדר כגדוד 'כרם שלום'. אחת מפלוגות הגדוד הוגדרה כפלוגת עתודה והוצבה בשגרה במחנה 'אמיתי' והייתה תוספת לכוחות בשגרה. כוחותיו היו פרוסים בעמדות קדמיות עם פרוץ ההתקפה. בשעה 06:29 ארגון הטרור חמאס פתח במכת אש מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי, ובהם גם קיבוץ ניר יצחק והמוצבים הצבאיים במרחב.

צה"ל נכשל בהגנה על קיבוץ ניר יצחק ותושביו, צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שקרה בשבעה באוקטובר, הכולל ריבוי מרחבי חדירה על ידי אלפי מחבלים, התוקפים בעשרות מוקדים במקביל. ריבוי אירועי הלחימה, לצד נחיתות מספרית של כוחות צה"ל, הקשתה על הגעת הכוחות להגן על הקיבוץ. הגעת הכוחות לקיבוץ - שרשרת הפיקוד והשליטה נפגעה מרמת הפלוגה ועד החטיבה עם תחילת המתקפה.

בנוסף, היתקלות בעשרות מחבלים וניהול לחימה עיקשת וממושכת בצירי ההגעה ובצמתים המובילים, עיכבו את הגעת הכוחות לקיבוץ. מרבית הכוחות הגיעו מכיוון צפון וכוחות התגבור של אוגדה 80 הגיעו מכיוון דרום לצפון, כאשר קיבוץ ניר יצחק היה הצפוני ביותר בציר התקדמות כוחות אוגדה 80.

הגעת כוחות צה״ל לקיבוץ בפועל הייתה מאוחרת. מעט לאחר תחילת המתקפה שלחה אוגדה 80 כוחות לגזרת החטיבה הדרומית הסמוכה. לאור היקף התקפות המחבלים וריבוי מוקדי הלחימה, לצד היעדר קבלת תמונת מצב עדכנית על המתרחש, כוחות תגבור של האוגדה הגיעו בדרכים חלופיות למרחב, תוך היתקלות במחבלים רבים בדרכם, ועל כן הגעתם התעכבה.

צוות התחקור קבע כי החלטת מפקד פלוגת 'סופה', ששימש כמפקד הגזרה, לשלוח את הטנק למרחב הגדר בתחילת ההתקפה, צמצמה משמעותית את מספר המחבלים שהגיעו לקיבוץ ניר יצחק. כמו כן, לחימתם של צוות הטנק הפחיתה משמעותית את עוצמת והיקף התקפת האויב. עד השעה 13:30, הלחימה בתוך הקיבוץ נוהלה על ידי כיתת הכוננות והתושבים. צה"ל הכשיר ואימן את כיתת הכוננות לתרחיש ייחוס של אירוע חדירה עם מספר מוקדים מצומצם ולכן כשירותה של כיתת הכוננות לא תאמה את גודל המתקפה.

יחד עם זאת, חתירתם ללחימה באומץ לב, לצד פעולות צוות החירום בקיבוץ, ראויה לציון לשבח והיא ששיבשה את כוונת המחבלים לפגוע ולחטוף חברי קיבוץ נוספים. צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש בקיבוץ בשל היעדר דיווחים שוטפים מכוחות ההגנה של הקיבוץ. אנשי צוות החירום היישובי ניסו ככל יכולתם ליצור קשר עם גורמי הצבא, אך ללא הצלחה בעקבות חוסר מענה מהצבא. תקיפות חיל האוויר פגעו בעשרות מחבלים סביב הקיבוץ ודרכי הגישה אליו, ובכך הפחיתו את היקף הפגיעה בקיבוץ ניר יצחק.