מודיעין שנותח באופן שגוי לאורך שנים וזלזול בתכנית 'חומת יריחו' | תחקיר השב"כ למחדל השבעה באוקטובר

שירות הביטחון הכללי פרסם את עיקרי תחקיריו למחדל השבעה באוקטובר. נדגיש כי חלק מהחומרים ושיטות הפעולה שנבדקו מסווגים ועל כן לא פורסמו.

על פי ממצאי התחקיר, עוד בטרם מתקפת הטרור ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תכנית 'חומת יריחו' שהציגה פלישה קרקעית של מחבלי חמאס לשטח ישראל, משטח הרצועה והשתלטות על יישובים, הובאה לידי השב"כ בשנים 2018 ו-2022. המידע שנותח בתוכנית לא עובד עד כדי שינוי איום הייחוס ולא הוצג כתרחיש של מערכה עתידית ברצועה.

בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה נכתב כי: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל "הסכם ההבנות" ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".

בליל השבעה באוקטובר, בשעה 04:30, התקיימה הערכת מצב בראשות ראש השב"כ רונן בר, שבסיומה החליט לשלוח את הצוות המבצעי של השב"כ ('טקילה') לגזרת הדרום, מחשש להשתלטות מחבלי חמאס על יישובים, שם נערך לתרחיש. בתחקיר נכתב: "שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של יכולות המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל שבגבול, וכן אופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום - כל אלה, תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום".

עיקרי הסיבות לכשל המודיעיני:

• איסוף המודיעין נפגע לאורך השנים כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועה, שסיבתו אינה מצוינת בתחקיר. היקף הסנסורים המודיעיניים שהוגשו במאות מבצעים שנים היו מאפשרים תמונת מצב מודיעין טובה יותר, לו השתמשו בהם בליל המתקפה.

• חלוקת אחריות שגויה באופן הזיהוי וההתרעה למלחמה ולכזאת שצפויה לפרוץ, בין שב"כ לצה"ל.

• הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו ל-7/10 ובמיוחד בליל 6-7/10 לא היה על פי תורת הלחימה הנהוגה בשב"כ, ובכלל זה אי שימוש במודל התרעה שנבנה לשם כך והיעדר מיצוי סנסורים. כתוצאה מכך תמונות המודיעין היו חלקיות ולא קוימו הערכות מצב חטיבתיות וזירתיות כנדרש.

לקחים מרכזיים מהתחקיר – מבנים ארגוניים, תהליכים, יכולות:

נוכח רוחב היריעה והסתכלות על כלל השירות, הוחלט על מספר רחב של שינויים ארגוניים, רובם כבר החלו נכנסו לתוקף במהלך השנה החולפת. זאת, תוך התאמה למציאות החדשה מול היריבים.

• הקמת מכלול בקרה על מודיעין התרעתי "און ליין".

• בחינת עומק, אתגור תפיסות ומימוש שינויים בחטיבת המחקר.

• הקמת יחידת כספי טרור משותפת עם צה"ל.

• הקמת מחלקת חוקרים לטיפול בנחקרים מרצועת עזה.

• שינוי פריסת יחידות היומינט אל מול רצועת עזה – מעבר לחלוקה גיאוגרפית (במודל יהודה ושומרון).

• יצירת מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית.

•חידוד חלוקת האחריות עם צה"ל בכל הזירות – בביצוע.

• עבודת מטה רחבה לשיפור מערך המידע, בדגש על השילוביות עם 8200.

לסיכום, שב"כ כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של חמאס כפי שבוצעה ב-7/10. ההתרעה שהועברה בליל 7/10 לא תורגמה להנחיות אופרטיביות והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות "טקילה" לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה. התחקיר המקיף שבוצע בשב"כ הצביע על שורת סיבות, מקצועיות וניהוליות שהובילו לכשל. הכשלים הארגוניים נבחנו ביסודיות והלקחים הארגוניים הופקו וממשיכים להיות מופקים גם בימים אלה. ביצוע תחקיר אמת, נוקב ומקיף זו חובתו של השירות וכך גם מחויבותו לתקן את הכשלים שהתגלו, להפיק את הלקחים וליישמם.

ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, על תחקיר ארגונו: "שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח 7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. מהתחקיר עולה שאילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההיפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו.

הדרך לתיקון, כפי שמודגש בתחקיר, דורשת מהלך רחב של ברור האמת. לכן ביקשתי ממנהלת התחקיר ומפורום מטה השירות, לבחון ולדון לא רק בסיבות הישירות לכשל, אלא גם בהסתכלות רחבה על כל תהליכי העבודה הרלוונטיים בארגון, כחלק מהפקת הלקחים וכהזדמנות לשינוי רחב. אבל היא דורשת גם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני – מדיני, אחרת, הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד.

מיד לאחר פרוץ המתקפה, בבוקר 7 באוקטובר, אמרתי לחבריי למטה השירות, שההיסטוריה תשפוט את הארגון על ארבעה דברים:

• מתן התרעה לסיכול הטבח - בכך נכשלנו.
• בלימת המתקפה - אנשינו שהיו כבר בשטח, ואלה שהצטרפו אליהם, לחמו בגבורה לבדם ולצד כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, ומנעו בגופם פלישה רחבה יותר.
• סיוע בהיפוך המגמה אל מול האויב - השב"כ תרם רבות למאמץ הצה"לי והלאומי ובכך יש להמשיך להתרכז.
• הערכים שיובילו אותנו בביצוע התחקיר ובתהליך הפקת הלקחים - חקר האמת, רעות ושקיפות.

בתום תהליך של תחקיר ארוך ונוקב, למרות השבר הגדול, התוצאה הנוראית והסערה שמסביב, אני סבור שהצלחנו להרכיב מסמך שמבוסס על הערך החשוב ביותר בשב"כ אותו טבע יצחק אילן ז"ל – חקר האמת.

אני סבור כי הארגון חזק, יציב, צנוע, ערכי ואפילו מקצועי יותר מכפי שהיה ערב הטבח. תחקיר השב"כ נכתב בראש מורכן בפני אלה שנלקחו מהם חייהם, בפני אלה שנפגעו בגופם ובנפשם, בפני אלה שנגזלה מהם חרותם, שנחטפו והוחזקו באכזריות, בפני בני המשפחות והחברים אשר נושאים עימם את הכאב ואת הקושי ובפני אלה שנאלצו לעזוב את בתיהם. תחושת האחריות הכבדה והחוב המוסרי שלנו לקורבנות ולכל מעגלי הנפגעים היו לנגד עינינו לכל אורך הדרך של תהליך התחקיר הפנימי. אנחנו מחויבים לתקן את הנדרש כדי למנוע, ככל שניתן, הישנותם של אסונות נוספים.