מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (חוק הרבנים).

52 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 38 חברי כנסת שהתנגדו, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 11 לחוק שירותי הדת היהודיים קובע כי הממשלה והרשות המקומית נושאות בהוצאות התקציב של מועצה דתית.

סעיפים 11א עד 11ז לחוק מסדירים את היחס שבין סכום ההשתתפות של הממשלה בתקציבה של מועצה דתית לסכום ההשתתפות של הרשות המקומית שהמועצה הדתית היא בתחומה.

מטרת התיקון המוצע היא לאפשר לממשלה לתקצב שכר ותקנים של בעלי תפקידים שונים במועצות הדתיות שמונו כדין (למשל רבנים שמונו או שנבחרו, לרבות רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבנים וקייסים לעדה האתיופית, בלניות, וכן בעלי תפקידים נוספים), נוסף על סכומי ההשתתפות שמועצות דתיות מקבלות בהתאם להוראות החוק הקיים, ובלי שיהיה בכך כדי לחייב את הרשות המקומית בסכומי ההשתתפות מטעמה בשל הוצאות אלו".

יוזם הצעת החוק, ח"כ ארז מלול הציג את ההצעה ואמר: "החוק הזה בסך הכל מסדיר את שיטת התקצוב, מי שיקבע מי יהיו הרבנים זה לא שר הדתות אלא היישוב עצמו, ורק אם הוא רוצה רב. לא ייתכן שאתם תנצלו כל מה שקשור ליהדות כדי לנגח ולהסית בצורה פופוליסטית".

השר לשירותי דת ח"כ מיכאל מלכיאלי סיכם לפני ההצבעה את הדיון במליאה ואמר: "הניצחון הוא של נשים צדקניות שרוצות ללכת למקווה ויש פקידים שלא יודעים אם אפשר לאפשר להם את זה או לא. אף אחד מהתוקפים כאן לא הבין את החוק וערבב בין חוקים אחרים. הצעת החוק הזו אין לה עלות. החלטתם שזה חוק ג'ובים ואז אתם שואלים איך זה ייתכן? אתם יודעים שזה לא נכון אבל טוב לכם להצטרף למקהלה שהמציאו. במשך 70 שנה משרד הדתות מעביר כספים לרשויות מקומיות שאין להם מועצות דתיות. הגיע מבקר המדינה ואמר שלמשרד אין סמכות להעביר למועצות מקומיות אלא רק למועצות דתיות. שאלנו את האוצר איך נוכל להעביר והוא זה שהציע שנעשה את זה דרך תיקון חקיקה".