ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום לדון בצו הגז, העוסק בטיפול של ספקיות הגז הביתי באירועי גפ"מ, שהגיש משרד האנרגיה. הצו נועד להסדיר את אמות המידה שחייבו את הספקיות בטיפול באירועי גפ"מ, בהם בין היתר החובה להפעיל מוקד טלפוני 24 שעות ביממה, שייתן מענה אנושי בתוך דקה לקריאה באשר לאירוע גז.

היו"ר כבל הבהיר כי אין לו שום כוונה להתפשר בענייני בטיחות שגובים חיי אדם. הוא אף הזכיר לאנשי משרד האנרגיה כי בעקבות דיון שערכה הוועדה בנושא הצוברים, עוד במרץ 2017, דרש להעביר את רשימת מיקום צוברי הגז לרשויות המקומיות ולשירותי הכבאות. הוא מתח ביקורת על כך שהדבר טעם נעשה, ודרש לבצע זאת תוך שבועיים. עוד לפני שהחל הדיון בצו שמעו חברי הוועדה את עדותה המטלטלת של שרון דובקין, שנפצעה לפני 4 שנים מפיצוץ גז בביתה שנגרם מדליפת גז.

דובקין סיפרה לנוכחים בדיון כיצד ישנה בתוך ענן של גז ולמרות שהגיעו על כך דיווחים לחברות הגז איש לא דפק בדלתה. "נשארתי לישון בתוך סאונה של גז מעל ל-9 שעות. בשמונה בבוקר הגיעה הקריאה הראשונה לפז גז והם לא שלחו טכנאי לבניין. אף אחד לא עשה כלום. לשכנים שלי נאמר שהבעיה בטיפול, אבל בשעה 10:44 הזמן שלי נגמר. זה לא פשוט לצאת מפיצוץ של 6 קוב גז ביתי והמסע הזה לא נגמר אף פעם. בעשור האחרון נהרגו 16 בני אדם מדליפות ופיצוצי גז ביתי ותקנות החירום הללו הן הצעד הראשון להתמודד עם הבעיה", אמרה. היו"ר כבל שב ואמר בתגובה כי העדות מניחה בפנינו את החשיבות העצומה של אישור התקנות, שכן מדובר בחיי אדם.

מנהל אגף פיקוח ובטיחות במשרד האנרגיה, אפרים צעידי, הציג נתונים לפיהם בשירות הכבאות וההצלה התקבלו מאז תחילת השנה 4,700 דיווחים על אירועי גפ"מ, וב-79 מקרים מתוכם נפתחה חקירה של המשרד בעקבות פגיעה בנפש או ברכוש. הוא הוסיף כי אמות המידה והנהלים המחייבים את חברות הגז כיום נקבעו עוד בשנת 1975, והמשרד מבקש לשנות אותם. בין היתר מוצע לחייב את חברות הגז לתת מענה אנושי לאירוע גז תוך דקה בלבד, לחייבן להגיע למקום האירוע ללא דיחוי, לתת טיפול ראשוני, לחדש את אספקת הגז לאחר האירוע, לדווח על האירוע ולשמור תיעוד שלו.

עוד ציינו אנשי משרד האנרגיה כי החובה שחלה על הצרכן היא להתקשר עם ספק גז מורשה. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי זה לא קורה במגזר הערבי, וכי כ-20% מאזרחי ישראל לא מקיימים את החובה הזו ועובדים עם חאפרים. הוא ביקש לדעת מה עושה המשרד בעניין ונציג חקירות מנהל הגז, אליעזר כהן, אמר כי המשרד חוקר ומטפל במקרים כאלה.

נציגי חברות הגז טענו כי הצו מבקש להטיל עליהן חובות גדולות מדי. מנכ"ל אמישראגז, עידן בן ארי, אמר כי שירותי הכבאות וההצלה הם שצריכים לטפל באירועי חומרים מסוכנים. הוא הוסיף כי אפילו מד"א, המשטרה ושירותי הכיבוי לא מחויבים בשום מקום למענה תוך דקה ולהגעה למקום האירוע ללא דיחוי. סמנכ"ל התפעול של פז גז, צור חרס, הוסיף: "האם כאשר תושב ירושלים מתקשר לדווח על חפץ חשוד יש צו שמחליט תוך כמה זמן חבלן חייב להגיע למקום?". היועץ המשפטי של סופרגז, יותם אדמי, אמר כי החברה העבירה מאז תחילת השנה למשרד האנרגיה מאות דיווחים על אירועי גז, שלא קיבלו ביטוי בנתונים.

המהנדס הראשי של דור גז, בוריס סגלין, התייחס לדברים הקשים שסיפרה דובקין ואמר כי בזמן חירום, כשאדם נמצא בלחץ, הוא לא מחפש את המספר של ספקית הגז אלא מתקשר למכבי אש או למשטרה. הוא הציע להקים מוקד ארצי שיעביר את הקריאות הללו מאותם מוקדים לחברות הגז.

קצין חומרים מסוכנים בשירותי הכבאות וההצלה, עובד מנשה, אמר כי כבאית יוצאת לקריאה תוך 30 שניות ביום ו-60 שניות בלילה. הוא הוסיף כי חברות הגז לא מחויבות לדווח לתחנות הכיבוי ושולחות טכנאי תוך כמה שעות. לדבריו, לחברות הגז אין אמצעים לנסוע עם סירנות ולהגיע ללא דיחוי. "הם צריכים קודם כל להודיע לנו ולאפשר לנו להגיע למקום, לסגור דליפה ולהציל חיים. אז הם יכולים להגיע אחרינו להמשך הטיפול", אמר.

ח"כ פריג', שמילא את מקומו של היו"ר כבל, הביע חשש כי החובה למענה מהיר כזה תעלה כסף רב, שיגולגל בסוף על הצרכן. הוא ביקש מאנשי משרד האנרגיה לבחון את הדברים שאמר נציג שירותי הכבאות והודיע כי הוועדה תקיים על כך דיון נוסף בהקדם. "הצו יעבור כי בטיחות חייבת להיות", סיכם ח"כ פריג'.