הוריה של ניצולת הלינץ' אמש בחווארה, שי ורנה ירד, שיגרו מכתב זועם לראשי המועצות ביהודה ושומרון נוכח שתיקתם לנוכח טרור האבנים בכבישים.

במכתב, כתבו: "בתנו גילתה תושייה וגבורה, דחקה את דוושת הגז לרצפה והצליחה להציל את חייה כשנסעה במהירות עד ליצהר. הרכב נופץ ורוטש, אך היא בחסדי שמיים יצאה ללא פגע. לא נדרש דמיון מפותח מדי כדי להעריך איפה היינו היום אלמלא כן, מה היה מצבה – מצבנו בשעות אלה ממש אם הנס הזה לא היה קורה, אם הייתה נתקעת בין הציפורניים של הרוצחים הארורים הללו. אתם ודאי הייתם מגיעים לביקור בבית החולים לצידה או חלילה מבקשים להספיד לצד בני המשפחה".

בתנו זכתה לנס, אבל כידוע לכם "לא בכל שעתא ושעתא מתרחש ניסא". אסור לנו כתושבים ולכם כהנהגה של ההתיישבות לקבל מצב שתושבים נזקקים לנסי שמיים כדי להגיע לביתם בשלום. עד לרגע זה, לא ראינו או שמענו שום גורם בהנהגה, בפניה ישירה או דרך התקשורת, יוצא בדרישה לחסל את המחבלים הארורים שניסו לרצוח את ביתנו או לכל הפחות להטיל עוצר על כפר המרצחים עד להסגרת המחבלים – דרישות ביטחוניות אלמנטריות".

הצלה ללא גבולות - יו"ש

"ידענו תמיד שהערבים סביבנו צמאים לדם שלנו, למדנו במשך השנים שהצבא ורשויות הביטחון לא ממש ששות אלי קרב כדי להגן על חיינו, כעת אנו לומדים בדרך הקשה כי גם ההנהגה המקומית, "האנשים שלנו", אינם יוצאים מגדרם כדי להגן על חיינו. כנראה דמנו לא סמוק כמו דם מחבל מהכפר ג'ית", כתבו בכאב.

"החיים שלנו נעשו כבר מזמן הפקר. ההבלגה הבזיונית נוכח אירועי טרור "עממי" שהפכו לשגרה של סכנת נפשות עבור כולנו, היא חרפה שצריכה שלהיפסק במיידי, אך בנוסף עצוב ומאכזב לראות את התעלמות ההנהגה מכך. אנו מצפים ומקווים לשמוע מכם בקרוב על הצעדים בהם אתם נוקטים על מנת להביא לבטחון אמיתי בצירים וביישובים ולהרתעת האויב הערבי. ובינתיים, בבקשה לפחות אל תכפישו את התושבים, שחשים שחייהם הופקרו ושהם נאלצים להגן על עצמם ומשפחתם בכוחותיהם הדלים, גם אם זה לא מצטלם טוב. בתקווה לימים טובים יותר של ניצחון וגבורה יהודית".