ועדת החוץ והביטחון, קיימה דיון ראשון בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד-2024.

ההצעה מבקשת להסדיר בחקיקה את תשלום רכיב "השלמת תקופות השירות" שהוא רכיב בקצבת הפורשים משירות הקבע בצה"ל, לגבי גמלאים שכבר פרשו וכן לגבי מי שטרם פרש. כדי להסדיר השתתפות מסוימת של גמלאי שירות הקבע בהסדרת הרכיב כאמור, מוצע לקבוע מנגנון של הפחתה חלקית ומדורגת בעדכוני הגמלה העתידיים לפי מדד המחירים לצרכן, כך שהגמלה לא תפחת אלא רק שיעור עדכונה יושפע. מנגנון זה יחול גם על משרתים בהסדר הפנסיה התקציבית שעדיין לא פרשו.

על פי סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה, לאורך השנים נקבעו נהלים פנימיים של צה"ל שבהם פורטו המנגנונים להגדלת תקופת השירות. עם זאת, בנהלים אלה לא תמיד היה ברור מהן אותן הנסיבות המצדיקות את ההגדלה לפיהם, וזאת כנדרש וכאמור בהחלטת הממשלה לעיל בדבר "נסיבות כלכליות או אחרות המצדיקות זאת", ואשר עליה נהלים ותשלומים אלה התבססו.

בנוסף, לאורך השנים אף נקבעו החלטות ממשלה נוספות שעסקו אף הן בתשלומי רכיב זה, אך אף אחת מהן לא קבעה במפורש תנאים ושיעורים ברורים להגדלת תקופות השירות.

עוד מוזכר כי במהלך שנת 2016 פורסם דוח מבקר המדינה שבו נבחנה מדיניות הרמטכ"ל לעניין אישור הגדלת תקופת שירות. הממצאים העיקריים שהוצגו בדוח מצביעים על כך שמרבית הפורשים קיבלו הגדלה משמעותית, בקבלת ההחלטות על מתן הגדלת תקופת שירות, לא נלקחו בחשבון ההשלכות התקציביות וההשפעה על תקציב הביטחון או על תקציב המדינה בכללותו וכי נמצאו ליקויים במעקב ובשקיפות הנתונים על ההגדלות שניתנו.

במהלך שנת 2019 הוגשה לבג"ץ עתירה בנושא במסגרתה נטען כי הנוהל הוא בלתי חוקי. בתאריך 11 פברואר ,2021 ניתן צו ביניים בהליך זה המורה לממשלה להסביר מדוע היא אינה פועלת להפסקת תשלומי התוספת.

בתאריך 22.8.2021 התקבלה החלטת ממשלה שבמסגרתה הונחה שר הביטחון לקדם תזכיר חוק שיכלול תיקון לחוק שירות הקבע ואשר יפרט בגוף החוק פרמטרים ושיעורים להגדלת תקופת השירות. בתאריך 31.1.2022 פורסמה ברשומות הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל, עם זאת, לנוכח פיזור הכנסת ה– ,24 נעצר הליך החקיקה לגבי הצעת החוק האמורה.

בתאריך 10.06.2024 פורסם ברשומות תיקון מס' ,36 הנסמך, בין היתר, גם על סיכומי תקציב הביטחון לשנים ,2027-2023 שבמסגרתם נקבע גם כי תקודם הצעת חוק בעניין.

תא"ל יורם כנפו, רמ"ט אכ"א אמר בדיון: "מאחורי כל פעולה מבצעית מוצלחת עומדים מאות אנשי קבע שהכינו אותה ונערכו אליה. אנשי הקבע עושים לילות כימים על מנת שהמשימות יבוצעו בהצלחה. אנשי הקבע מאז ה-07/10 נמצאים בעשייה אינטנסיבית סביב השעון. יש לנו הערכה מאוד גדולה לעשיה של אנשי הקבע ורצון להבטיח את עתידם הכלכלי.

אני שמח שאחרי שנים רבות שכשהיינו מגיעים לדיונים פה, כשמשרד הביטחון ומשרד האוצר ניצבו משני צידי המתרס, הצעת החוק הזו היא הצעה מוסכמת ולראשונה אנחנו מתואמים על מלא."

על פי עמדת משרד האוצר, בה מודגש כי טרם קיבלו את כל הנתונים לצורך חישוב העלות המדויקת, ההגדלות עומדות בממוצע על כ – 10% מהמשכורת הקובעת, וכ – 17% מקצבת הפנסיה. העלות התקציבית של ההגדלות צפויה לעמוד על 48.6 מיליארד ש"ח, שווי הקפאת הקצבאות צפוי לעמוד על 8.6 מיליארד ש"ח. כך שסך העלות הצפויה של החוק המוצע עומדת על כ- 40 מיליארד ש"ח במצטבר על פני השנים.

עוד מציינים באוצר כי הקצבה הממוצעת לגמלאי צה"ל עומדת על כ- 16 אלף ש"ח, והקצבה החציונית עומדת על כ- 15 אלף ש"ח. בממוצע, עלות ההגדלות המולבנות בחוק זה עומדת על 2,500 ש"ח בחודש, ושחיקת המדד הממוצעת לגמלאי עומדת על כ470- ש"ח בחודש.