ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון –מניעת מימון של מדינת ישראל לייצוג של חשודים ונאשמים בטרור), התשפ"ד-2024, שיזם היו"ר ח"כ שמחה רוטמן, עם קבוצת ח"כים.

לפי הצעת החוק מי שאינו תושב או אזרח ישראל, שחשוד או נאשם בביצוע עבירת טרור, שימונה לו סניגור מכוח חוק, שכרו של הסניגור ישולם מכספים שיוקפאו מתוך הכספים שנועדו לרש"פ.

היו"ר רוטמן הסיר מהצ"ח את החלק שנגע לחובת מינוי הייצוג כדי שלא להעמיד את השופטים במצב בו יהיה עליהם להכריע בנושא והבהיר כי חשיבות ההצעה היא במניעת מימון המדינה: "הקואליציה וגם חלקים באופוזיציה רואים חשיבות בקידום הצ"ח ולכן נקדמה במהירות האפשרית עוד לפני סיום המושב"

הצ"ח המקורית נועדה לקבוע כי אסירים ביטחוניים שנעצרו במהלך מלחמת חרבות הברזל לא יהיו זכאים להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית, אך במהלך הדיון הרחיב היו"ר רוטמן את הצ"ח וקבע כי מי שאינו אזרח או תושב מדינת ישראל שביצע או נחשד בביצוע מעשה טרור, לא יהיה זכאי למימון המדינה עבור ייצוגו, וכי שכרו של הסניגור ישולם מכספים שיוקפאו מתוך הכספים שנועדו לרש"פ.

החוק אושר בתמיכת היו"ר ח"כ רוטמן והח"כים ארז מלול, אברהם בצלאל ומתן כהנא. ח"כ גלעד קריב נכח באולם הוועדה אך לא השתתף בהצבעה.